לידתו של הקיבוץ כרעיון וכמקום. גיבושו של אורח החיים הייחודי, על חידושיו המהפכניים, קשייו המרובים וקריאת התיגר שלו על כל ערכי העולם הישן, כולל מוסד המשפחה.

התבססותו של הקיבוץ כחוד החנית של המפעל הציוני ושל התרבות העברית והתגייסותו לכל משימה שעל הפרק – מחומה ומגדל ועד קליטת שארית הפליטה, מעיצובם מחדש של החגים ועד עיצובם של גבולות המדינה.

דווקא הקמת המדינה מכניסה את הקיבוץ למשבר, ששיאו פילוג פוליטי מכאיב ומדהים. אחרי הפילוג הקיבוצים מתכנסים אל תוך עצמם ומתמודדים עם הקושי שבחיי קומונה כקהילה רב-דורית.

הפער בין ערכי הקיבוץ לעולם שבחוץהולך ומתרחב וסימני המשבר מתרבים. הקיבוצים מגיעים לסף פשיטת רגל כלכלית ורעיונית,אך המשבר הופך למנוף של שינוי והתחדשות.